ב-31 בדצמבר 2023 פורסם נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר.

הנוהל תחום בזמן ויחול מיום 1.1.2024 ועד ליום 30.6.2024.

הרקע לנוהל הינו הקושי של המערכת הבנקאית בישראל לקבל כספים שמקורם בקריפטו – ביטקוין Bitcoin BTC, אתריום Ethereum ETH ומטבעות קריפטוגרפיים נוספים (כל אחד מהללו וכן אחרים, להלן – קריפטו).  קושי זה חל גם לגבי העברת כספים שמקורם בקריפטו, אשר הם עצמם נועדו אך לתשלום מיסים בישראל בגין עסקאות חייבות מס בקריפטו ובארנקים דיגיטליים.

בשל רצון רשות המיסים לגביית מס אמת, הוחלט כי יש לאפשר לנישום אשר הרוויח ממימוש נכסי קריפטו לשלם מס כחוק, בכספים שמקורם קריפטו, במידה ולא עומדים לרשותו אמצעי מימון חלופיים.

הנוהל מציין, אף כי נראה שאין הדבר נדרש לענייננו, כי גם הכנסות מפעילות בלתי חוקית, חייבות במס.

מטרת הנוהל הינה להסדיר את תהליך העבודה ואת הבדיקות שיאפשרו קבלת וגביית כספי מס הנובעים מפעילות היחידים במטבעות וירטואליים לחשבון הבנק של רשות המסים ולמנוע הלבנת הון באמצעות תשלום המסים, עקב סיכוני הלבנת הון המובנים בפעילות המטבעות הללו.

לגישתנו, יש כמובן לאפשר הפעלת הנוהל גם לחברות או גופים אחרים אשר עומדים בתנאי הנוהל, ולא רק ליחידים.

תנאי יסודי לתחולה:

לפחות בנק אחד בישראל, סרב לקבל את הכספים הנובעים מרווחי קריפטו / סרב לפתוח חשבון בנק.

דרכי הפעולה:

1. פניית הנישום לפקיד השומה תוך מתן פירוט מלא אודות הפעילות בקריפטו, ההכנסה חייבת, המס ואסמכתאות מהבנק המסרב לקבל כספי קריפטו.

2. פקיד השומה יקבע את חבות המס על ההכנסה האמורה, בהסכם שומה, ובהיעדר הסכמה – בשומה חלקית.

3. הסכם השומה ככל שייחתם – יבהיר מפורשות כי אין בו כדי להשפיע על הליך פלילי.

4. במסגרת ההסכמות עם הנישום – הוא יתחייב לשלם את המס המגיע , ללא קשר ותלות באישור בקשתו להפקדת כספי המס בשקלים מחשבון בנק זר לחשבון הבנק של רשות המיסים בבנק ישראל.

5. הכסף שיופקד בשקלים יועבר מחשבון בנק זר/חשבון של זירת קריפטו/בית השקעות/נותן שירותים פיננסיים המתנהל בבנק זר, ובלבד שהוא מפוקח בישראל או בחו"ל והוא אינו נמצא במדינה בסיכון. החשבון יהיה על שם הנישום או שניתן יהיה לקשר בינו לבין הנישום באופן שיניח את דעת פקיד השומה.

6. סכום המס ששולם במסגרת הסדר זה – לא יוחזר לנישום, אף אם עומדים לנישום הפסדים, ניכויים או זיכויים, אשר לא קבלו ביטוי במסגרת השומה. המס ששולם במסגרת הנוהל לא ייזקף לזכות חשבון הנישום בתיק מס ההכנסה ביחס לכל הכנסה חייבת אחרת של הנישום, אלא רק כנגד ההכנסה החייבת מהקריפטו כאמור.

7. הנישום מחויב בוויתור על סודיות לפי סעיף 231 לפקודה – כך שרשות המיסים תוכל להעביר את המידע לרשות לאיסור הלבנת הון ולמשטרה ועוד.

8. נדרשת הצהרה לגורם הרלוונטי ברשות המיסים, כי מקור הכספים לרכישת הקריפטו הוא חוקי, והמס המשולם מקורו באותה הכנסה.

יתבקשו אסמכתאות להוכחת נתיב הקריפטו, על תנועותיו לאורך השנים.

יומצא אישור על הפקדת תמורת מכר הקריפטו מהגורם הפיננסי שביצע את המכר, ועוד.

9. כספי המיסים יועברו לחשבון רשות המיסים בבנק ישראל, בש"ח בלבד ורק מחשבון שהוא בבעלותו או חשבון של זירת קריפטו ודומיו, שהוא מפוקח כאמור, אינו במדינת סיכון, ויתקבלו אישורים מספקים מבעל החשבון הזר לקישור בין החשבון לבין הנישום והכספים המועברים

   1. תיערך בדיקה כי הנישום אינו מופיע במאגרי מידע וברשימות סנקציות שלרשימת האיחוד האירופי, רשימת OFAC (המשרד לבקרה על נכסים זרים – סוכנות מודיעין ואכיפה פיננסית של ארה"ב).

   2. הכספים יועברו לחשבון הבנק של רשות המיסים בש"ח – ועמלות העברה ו/או ההמרה יחולו על הנישום, וינוכו מהכנסתו החייבת כדין.

   3. לאחר סיום מלאכת פקיד השומה לעניין השומה, ובדיקת ההצהרות ע"י הגורם הבודק, יועברו החומרים לסמנכ"ל חקירות, ובהמשך ככל שלא נמצאו כשלים , לסמנכ"ל גביה, אשר יאשר לבנק ישראל לקבל את כספי המיסים כאמור.

   סיכום

   כל ההוראות בנוהל מעלות סוגיות של שומה, התיישנות, מצגים, קיזוז הפסדים, ניכויים, זיכויים, ויתור על סודיות, והיקף תחולת ההליך הפלילי.

   הנוהל אמנם נקרא בשם נוהל גביה אך הוא מדבר בשפת נוהל גילוי מרצון – עקב ההשלכות הפליליות והסוגיות המיסויות המורכבות העולות – מומלץ לפנות להתייעץ עם מומחה מס בנדון ולדון בדבר כלל ההשלכות.

   למשרדנו ניסיון רב בנושא.

   ראו מבזקנו הבא חלק ב' בנושא הקריפטו – יעסוק בהיבטי קריפטו ומיסוי נוספים.

    

   לפרטים נוספים ניתן לפנות ענבל שני, רו"ח (משפטנית) – מומחית במיסוי קריפטו.